search
 
 
גזר>

מה נגזר עלינו?...





 

שם לטיני :Daucus  carota
מיון בוטני: הגזר נמנה עם משפחת הסוככים
הגזר התרבותי מכיל מגוון צורות בר
טיפוסי בר אלה גדלים בחלקי עולם שונים בעיקר באגן הים התיכון, ובדרום מערב אסיה, אך נציגיו של הסוג מצויים גם באפריקה הטרופית ,באוסטרליה בניו-זילנד ובאמריקה.

מחלקים את צורות הבר במין אחד-D.carota L  , ואת הצורות התרבותיות  למין שני: Daucus sativus  המחולק  ל-5 תתי מינים:
1-בעלי אשרושים עדינים שצבעם לבן ,צהוב ואדום עם אלה נמנים זני הגזר המקובלים באירופה ואמריקה
2-בעלי אשרושים צהובים וסגולים,איתם נמנים הזנים שמגדלים במזרח ובמערב של דרום אסיה ובאפריקה.
3-אשרושים בצבע אדום,ארוכים,מניבים יבולים שופעים מאוד,זנים מקובלים ביפן.
4-זנים שגדלו בסוריה,עיראק,פרס,א"י,ובצפון אפריקה.הערבים גידלו זנים אלה בארץ לפני שהמתיישבים היהודים הכניסו את הזנים האירופיים.
5-זנים שמגדלים באסיה הקטנה.

מניחים שהגזר הסגול הוא הגזר התרבותי העתיק בעולם.
המיון המקובל ביותר כיום הוא שכל זני התרבות נובעים מתת המין הבוטני:sativus,הנמנה עם המין הבוטני: Daucus  carota
הגזר התרבותי התפתח מהכלאה של 2 תת מינים  מסוימים מגזר הבר הואיל ורוב תכונות הגזר התרבותי דומות לתכונות שני טיפוסים  אלה. 

 

תולדות הגידול:
מוצאם העיקרי של זני הגזר הוא מרכז אסיה כולל הודו, אפגניסטן, אנטוליה, ומזרח אסיה.מוצא אחר במזרח הקרוב.
מאזורים אלה הוכנס הגזר לסין ולאירופה.
זרעי גזר שמקורם כנראה מתקופת הברונזה וגילם יותר מ-4000 שנה- נמצאו בשוויץ.
משערים שזרעים אלו שימשו באותה תקופה בעיקר לצרכים רפואיים.
מסורת אומרת,שהגזר בעל האשרוש הסגול נודע בהודו עוד לפני  כ-2000  שנה,ושימש למאכל לצביעת בדים, לנוי.
אין סימוכין מהזמן העתיק בדבר שימוש באשרוש הגזר למאכל.הרמזים הראשונים בדבר שימוש כזה הם מפרס במאה ה-10 לספירה, ומאירופה במאה ה-11.
בכתובים הוא נזכר לראשונה במאה ה-12 בכתבי הסופר ערבי איבן –אל- -אוואם,,לדבריו ,הנבטים שישבו בא"י  ובעבר הירדן ,גידלו גזר מ-2 סוגים: האחד אדום-סגול -טעמו מתוק ועסיסי, והאחר צהוב-ירוק שאשרושיו בלטו מעל פני האדמה.
הערבים הביאו את הגזר לספרד ומשם הוא נפוץ לכל אירופה.
לארצות הברית הובא הגזר בידי האירופאים לאחר גילוי אמריקה,ולפני אמצע המאה ה-17 היכירו אותו גם בברזיל.
הגזר הכתום הופיע לראשונה במאה ה-18,כתוצאה מברירה בגזר הצהוב שעשו איכרים הולנדים.רק במאה הזו הוא החל להופיע בכתובים ובתמונות.
הגזר הכתום דחק באירופה בהדרגה את שאר טיפוסי הגזר,ותפס מקום ראשון במעלה כמאכל לבני אדם,בעיקר הודות להרחבת המידע בדבר היתרונות התזונתיים של הקארוטן ,שהוא רכיב בגזר ונותן לו את הצבע הכתום.
לפני ההתיישבות היהודית בארץ,גידלו בה הערבים זן גזר בעל קליפה סגולה וציפה צהובה בהירה.טעמו היה מתוק וטוב,אך הוא היה חסר בסומת,ויבולו היה מועט.
החקלאות העברית החדירה לארץ את הזנים האירופים הכתומים.

הערך התזונתי:
הגזר הוא ירק בעל ערך תזונתי רב.
הגזר מכיל סוכרוז (סוכר הקנה)
כשני שליש מכלל חומרי התשמורת החלבוניים הם חלבון נעכל.
הגזר מכיל שמנים אתריים,התורמים את הבסומת המיוחדת שלו.
הגזר ידוע כספק חשוב של ויטמינים,בעיקר של קארוטן.החומר החשוב ביותר הוא ביתא –קארוטן.ההופך בגוף לויטמין Aחומר זה ידוע כבעל השפעה על כושר הראייה של האדם.בייחוד על כושר הראייה בלילה.
האשרוש מכיל גם ויטמין C.
הבישול גורע במיקצת מן הערך המזין של הגזר,אך בצורה זו הוא קל יותר לעיכול.
באחסנת גזר בתנאי קירור תקינים ,אף זמן ממושך של 6 חודשים ,ערכו התזונתי של הגזר משתמר היטב. אחוז הקארוטן על הרוב נשמר במהלך האחסנה, ולעיתים אף גדל.

תיאור בוטני:
הגזר צמח דו שנתי.
בשנת הגידול הראשונה יוצר שושנת עלים,שורשים,ואשרוש,שהוא איבר התשמורת של חומרי המזון.
בשנת הגידול השנייה,מפתח הגזר גבעול ופרחים,חונט פרי ויוצר זרעים.
עונת גידול:
עונת הזריעה מתבצעת בחבל מעון במהלך חודש יולי ונמשכת עד חודש דצמבר.
גזר שנזרע במהלך יולי נאסף במהלך נובמבר,והזריעות האחרונות נאספות בתחילת חודש יולי.
גזר טרי לשיווק מופיע בשווקים באופן רציף ,מתחילת - אמצע נובמבר ועד תחילת יולי,ולאחר מכן משווק גזר איכותי מקירור.
הגזר שנאסף בשלהי האביב נכנס לאחסון, שכאמור לא רק שאינו פוגע בערכו התזונתי אלה במקרים שונים אף משפר לטובה .

 

 
בניית אתריםבניית אתרים
      קיץ נעים וטעים !!                                                   

          ישובי חבל מעון - חקלאות מתקדמת במיטבה