search
 
 
צנונית>

צנון או צנונית?



 

צנונית
משפחת המצליבים
המין צנון תרבותי  Raphanus sativuus var
.  


 תולדות הגידול:
 צנון התרבותי גידול עתיק ואולי זו הסיבה למגוון צורותיו וגווניו.
מוצאו כנראה מסין וממרכז אסיה.
בארצות אסיה היה הצנון ידוע לפחות 1000 שנה לפה"ס.
הצנון מופיע בתמונות קיר ממצרים העתיקה כמובא מנחה לאלילים,ומוזכר כמזון עיקרי לעבדים שבנו  פירמידות.הוא היה ידוע ליוונים,וצוין כי במקדש אפולו היה שמור צנון עשוי זהב.ברומא גידלו אותו והמליצו עליו למטרות רפואיות.במקורותינו מוזכר הצנון מספר פעמים במשנה ובתלמוד.
הצנונית אינה מוזכרת בתקופה העתיקה,ועקבותיה הראשונים בסוף המאה ה-16 בצפון מערב אירופה.
הזן הראשון שנזכר בספרות הערבית מהמאה ה-17 דומה ביותר לצנונית הלבנה המוארכת הידועה בימנו.
הטיפוסים הכדוריים של הצנונית הופיעו רק במאה ה-18,ובתחילה אף הם היו לבנים.הזנים הכדוריים האדומים הופיעו במחצית השנייה של המאה ה-18 וכנראה טופחו בצרפת.
בארץ גידלו הערבים רק צנון אדום ארוך,ואת גידול הצנונית הכניסו לארץ המתיישבים היהודים.
כיום מגדלים את הצנון והצנונית בכל ארצות העולם.

תיאור בוטני:
השורש שיפודי.חלקו העליון יחד עם הצוואר השורש-מעובים,והם מהווים את החלק הנאכל-האשרוש.מחלקו התחתון יוצאים שרשים צדדיים מסועפים.
אשרוש הצנונית קטן,קליפתו דקה והציפה בעלת חריפות עדינה.
העלים דמויי כינור, אורכם כ-20 ס"מ. בעלי שערות עדינות ,המפוזרות על פני כל שטחו התחתון של הטרף.

עונת גידול:
בחבל מעון מגדלים צנונית בכל ימות השנה.
הצנונית משווקת ליצוא ולשוק המקומי.

ערך תזונתי:
ערכם התזונתי של הצנון והצנונית אינו רב,אך הם עשירים בוויטמינים ומינרלים.
מכל האשרושים הם דלי הקלוריות ביותר.

 

 

 

 

 

 

 
בניית אתריםבניית אתרים
      שנה טובה וטעימה וחתימה טובה !!      

            ישובי חבל מעון - חקלאות מתקדמת במיטבה